בתוך אי הוודאות של המלחמה והתחושות שצפות, עולה השאלה – מה לעשות עם ההשקעות שלי? כדאי לשנות משהו? להעביר מסלול? למשוך את הכסף? אלו שאלות הגיוניות והכי טבעיות, אין עליהן תשובה חד משמעית אבל בכל זאת ננסה להתמודד איתן פה ביחד. הפעם נדבר על החסכונות והשקעות לטווח הארוך. לצורך העניין, נחליט שזה כסף שנתכנן להשקיע לתקופה של יותר מ5-6 שנים. במינימום. ואם זה נשמע הרבה? אפשר לקרוא כאן על חסכונות לטווח קצר בימי מלחמה.
נו אז מה לעשות?
אם נתחיל ישר מהשורה התחתונה – אז כנראה שכלום. ירידות ומשברים זה חלק מהעסק, או כמו שאומרים – זה לא באג, זה פיצ׳ר וזה אולי הפיצ׳ר הכי מובנה והכי עתיק שיש בשוק ההון. אם נשקיע לטווח ארוך אז אנחנו עלינו פחות להתרגש מהשינויים של כאן ועכשיו. זה לא תמיד קל, אפילו בכלל לא, אבל כנראה שזה הדבר הנכון. כתבנו פה שהטווח הארוך זה מעל 5-6 שנים. זה כנראה המינימום של המינימום. אם באמת נגדיר את ההשקעה לטווח ארוך אז מדובר במשהו כמו פנסיה לעוד 20 שנה או חיסכון לילדים לעוד 15 שנה, ובצורה כללית יותר – השקעה שאין לה שעון חול ידוע ושלא ניפול מהכיסא אם נחשוב עליה במונחים של 10 שנים ומעלה.
לא לעשות כלום? אבל, יש מלחמה…
בטווח הקצר ובטח בזמנים כאלו, יש המון אי ודאות ותנודתיות. כשאנחנו בתוך האירוע זה תמיד מרגיש גדול אבל בzoom out אפשר לראות מגמה די ברורה – ההיסטוריה מראה שבטווח הארוך העולם דוהר קדימה, הכלכלה מנצחת והשווקים עולים. זה היה נכון במגוון של אירועים חריגים ומשברים: זה היה נכון במשבר הגדול של 2008, זה היה נכון בקורונה וזה היה נכון באירועים ביטחוניים פה בישראל כמו במלחמת לבנון השנייה למשל. באותם ימים שוק המניות הישראלי ירד בימים הראשונים ב-10% וכבר לאחר 3 חודשים מפרוץ המלחמה החזיר את כל ההפסדים, ושנה לאחר מכן אפילו הניב תשואה יפה של מעל 30%.
זה לא אומר שגם עכשיו תוך 3 חודשים הכל יעבור, אולי כן ואולי לא. למעשה זה אולי הנעלם הגדול שאנחנו כן צריכים להתמודד איתו – הזמן – כי אף אחד לא יודע מתי המלחמה תיגמר.
לכן, כן צריך לקחת בחשבון שהתקופה הקרובה תהיה מלאה באי ודאות, בכותרות מפחידות ואולי גם בימים של ירידות חדות. שם המשחק כאן זה השקעה לטווח ארוך ולנשוך שפתיים מול התנודתיות שעוד תגיע – ההיסטוריה לפחות מראה שהסבלנות משתלמת. זה אולי נשמע מוזר אבל השקעה לטווח ארוך צריכה להיות משעממת. כזאת שלא ממש נוגעים בה, לא משנים אותה כל כך מהר ודי שוכחים ממנה.
אותיות קטנות
החיים הם לא אקסל ולא גרפים של מדדי מניות וגם לא מאה שנים של נתוני עבר מובהקים, יש פה כמויות של רגש, פסיכולוגיה ומערכת האמונות האישית שלנו שעובדת שעות נוספות. להגיד שאם נשקיע לטווח הארוך אז כנראה לא כדאי לעשות שינויים זה נחמד (וכנראה נכון) אבל עד שהטווח הארוך הזה יקרה, אנחנו נצטרך להתמודד עם הטווח הקצר, ועם כל הרגשות והתחושות שהוא מציף. אם הימים האלו יותר מלחיצים והמחשבות על מה יהיה עם החסכונות ממש מפריעות לתפקוד היומיומי או שלגמרי משתלטות על היומיום, אולי כדאי לשנות חלק מההשקעות או אפילו הכל. זה אולי לא יהיה הכי כלכלי אבל ההשקעות שלנו אמורות לשרת מטרה מסוימת, ולקחת בחשבון ולהתחשב גם באופי האישי שלנו. וזה בסדר גמור. זה לא הופך אותנו לפחות טובים או משהו, רק למודעים ומודעות יותר וככה גם לבטוחים יותר מול ההשקעות שלנו ומול העתיד.
ועוד משהו קטן
האירוע הזה מזכיר לנו שוב שגם אם מדובר בהשקעות לטווח הארוך וגם אם אנחנו על זה, חשוב שנשתמש באחד העקרונות החשובים ביותר שיש בעולם ההשקעות – פיזור. פיזור נכון מאפשר לנו להיפגע פחות כאשר מדינה אחת נפגעת או כשיש משבר שנוגע לסקטור מסוים כי היום זה מלחמה כאן אבל מי יודע עם איזה משבר העולם יתמודד עוד 3 שנים ואיפה הוא יכה בעוצמה.
***
הפוסט הזה נועד למטרות מידע בלבד ולא כהמלצה או תחליף לייעוץ אישי
