מגיפת הקורונה וחוסר הוודאות הכלכלית שהיא הביאה עימה, עליות המחירים בצל האינפלציה, או פשוט יוקר המחיה הישראלי הגואה באופן מתמיד, מביאים יותר ויותר ישראלים להבין שמחאות ציבוריות כבר לא יצילו כאן אף אחד.
את האוהלים שהציפו את רוטשילד לפני 11 שנים והפגנות שהוציאו מאות אלפים לרחובות, מחליפים היום צילומי מסך ברשתות החברתיות, מעניקים גישה חטטנית מרצון להוצאות הפרטיות של הישראלים, ומציתים את המחאה החדשה של יוקר המחייה. גרסה 2.0.
בראש פירמידת משתפי ההוצאות עמדה ״הסולידית״, בלוגרית הפיננסים שלה מעל 80,000 עוקבים. כשהיא עשתה זאת לראשונה, היו גם כאלו שהצטרפו אחריה ושיתפו בדף, עט וריבועים קטנים של טבלאות אקסל את הוצאותיהם, אולם הייתה זו דווקא חברת הפינטק RiseUp למעקב אחר התנהלות כלכלית, שהחליטה לקחת את זה לשלב הבא. ״בעקבות השיתופים שראינו בטוויטר, אחד המפתחים בצוות שלנו, עקיבא, יצא לסופ״ש עם מחשבות וחזר בראשון עם כפתור שמאפשר לשתף את ההוצאות עם העולם״, מספר יובל סמט, מייסד ומנכ״ל RiseUp, ״זה פשוט התפוצץ בתוך הקהילה, וברגע שזה קרה זה התחיל גם לזלוג החוצה.״
״אני לא אדם שמחפש להיות מעורב חברתית, אבל כן יכולה לקחת שליטה על מה שבאחריותי״
״באמת יקר פה, אבל אני לא מאמינה בזה שצריך להתלונן, אלא שזה מה יש, זה לא ישתנה בשנים הקרובות, ועם זה צריך להתמודד כי אף אחד לא יוציא אותי מהמקום שאני נמצאת בו חוץ ממני״, אומרת מיכל משרקי, בת 39, אם לשלושה, בעלת העסק ״מיכל של זכרונות״ שפתחה בגל השני של הקורונה. ״יש פה משהו שלא קשור רק למדינה שלנו. בסוף זה אני לעצמי ולתא המשפחתי הקטן שלי, ואני לא אדם פעלתן שמחפש להיות מעורב חברתית, אבל אני כן יכולה לקחת שליטה על מה שבאחריותי.״
מיכל בחרה לשתף את ההוצאות החודשיות שלה בקבוצת הפייסבוק שפתחה RiseUp, וגילתה שהמעקב אחר הוצאות והשיתוף עם אחרים, מאפשר לה למקסם את היכולות הכלכליות שלה ולחסוך כסף לעבר עצמאות כלכלית. ״עבדתי עד לפני שנתיים בניהול פרויקטים כשכירה, והוציאו אותי לחל״ת בקורונה. הייתי צריכה ללמוד להתנהל פחות עם כסף, ותמיד הייתי יחסית ערה ומודעת, אבל לא היה לי את הכלי הנכון״, נזכרת משרקי, ״תמיד תסכל אותי שלא הצלחתי לתעד ושהייתי צריכה לרדוף אחרי זה. חלק מהרצון להשתפר היה שיתוף ההוצאות. רציתי לדעת איפה אנחנו ביחס למשפחות דומות, אם הן מצליחות לראות משהו שאני לא מצליחה לראות.״
״בגלל שזה כסף קטן אף פעם לא ספרתי את הנטפליקס והספוטיפיי לרמת השקל״
״אני מרוויח באמת לא רע, לא בזבזן, בלי חובות ומינוסים כרוניים אבל לא משנה כמה אני חוסך או כמה העלאה אני מקבל, פשוט לא הבנתי למה ועל מה הכסף הולך״, מספר עמית רווה, סטודנט לעבודה סוציאלית בן 25 מתל-אביב, שחי בזוגיות. רווה שם לעצמו למטרה להגיע לעצמאות כלכלית בתוך 20 שנים, כלומר, לצבור מספיק חסכונות והשקעות שיאפשרו לו לבחור האם וכמה הוא רוצה לעבוד. ״מעבר לשימוש ברייזאפ, עוד דבר שעזר לי להבין את ההוצאות שלי זו הקהילה בפייסבוק, שהיא מדהימה, עם הרבה עצות וטיפים ויש לה ערך מאד חשוב מבחינתי״, הוא מוסיף.
הצצה לקהילה המדוברת, ״להיות על זה ביחד עם רייזאפ״, מגלה תמונה מפתיעה; אנשים כבר לא מתביישים לשתף את הקרביים הכלכליים שלהם. ״הכי הפתיע אותי שראיתי עמלות אצל אחרים, בזמן שלא שמתי לב בהוצאות שלי יש גם״, מעידה משרקי, ״הסבת את תשומת ליבי לעמלות שאני משלמת וייעצו לי לבטל. בכלל לא שמתי לב לפני כן.״
רווה מעיד שהסיפור של החסכון נעוץ בפרטים הקטנים. ״יש לי כל מיני ביטוחים או מנויים כמו נטפליקס וספוטיפיי שעולים בין 10 ל-40 שקלים בחודש לכל מוצר״, הוא אומר, ״בגלל שזה כסף קטן אף פעם לא ספרתי את זה לרמת השקל. עכשיו אני שם לב שזה מצטבר לכמה מאות שקלים בחודש.״
זה לא מובן מאליו שאנשים מחליטים לשתף את ההוצאות שלהם. השיח של ישראלים על כסף אמנם אינו טאבו כפי שהיה בעבר, אולם הרצון שיחטטו לך בכיס הוא עדיין מושא לשיח אמוציונלי. כשרווה נשאל מדוע הוא בחר לשתף את הוצאותיו הוא ענה בפשטות: ״חבל, יש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשנייה, ההון הכי חזק שיש לנו הוא החברתי וזה שזמין ברשתות היום״.
״אני חושב שנושא שיתוף ההוצאות יושב על סקרנות״, מעיד סמט, ״אמנם אנחנו לא משתפים פרטים דמוגרפיים בצילום המסך, אבל אנשים החלו מטעם עצמם לשתף, כי הם רצו לקבל פידבק מאנשים שדומים להם. מה שחשוב להבין שזה הרבה יותר אתגר של מסוגלות עצמית מאשר פיננסי. זה טרנד שאני מקווה שילך ויתעצם.״
