היי רייזאפיסטים ורייזאפיסטיות, זה יובל המנכל של רייזאפ, אני אתחיל מהסוף: הצלחתי לחסוך 24% מהוצאות הסופר השבועיות שלי. עכשיו אפשר להמשיך.
לפני כמה שבועות החלטתי לקפוץ לסופר הקרוב לביתי עם עמית הבת שלי. עליות המחירים שלא מפסיקות וההשוואות הבלתי פוסקות בין המוצרים גרמו לי לרצות להשוות גם בעצמי. ועל הדרך, לנסות ללמד את עמית דבר או שניים על צרכנות נבונה והשוואות מחירים.
אז יצאנו לדרך עם מלא מוטיבציה להשוואת עגלות סופר. עגלה א’ יועדה למוצרים ממותגים ובכל קטגוריה בחרנו את המוצר המוכר והמוביל, ועגלה ב’ יועדה לאותם מוצרים בדיוק אך ללא מיתוג מוכר.
לפני שהגעתי הצטיידתי ברשימת קניות שאתם ואתן עזרתן לי לגבש: שניצלונים, קטשופ, חלב, מוצרי גבינה, שמן, לחם, חומוס, ביצים, מלאווח (מה לעשות אוהבים אצלי בבית פחמימות) ועוד שורה ארוכה של מוצרים בסיסיים בכל מקרר.
המסע בסופר היה להפתעתי לא פחות משעשע משהיה מחנך. לא רק עבור עמית בת ה-10.5 אלא גם עבורי. באיזשהו שלב, למשל, כשחיפשנו גבינה צהובה עמית שאלה ״אבא, למה יש רק את הסוג של תנובה? אין עוד סוגים של גבינה צהובה?״ וחשפה את המונופוליסטיות של השוק הזה במהירות של מעין פרתי. מהר מאוד ראיתי כמה אני, בתור בן אדם בוגר ועם מודעות צרכנית גבוהה, נופל למה שכל המותגים רוצים שניפול אליו. ההחלטה של ברירת המחדל.
העגלה הראשונה, הממותגת, התמלאה במהירות והמוצרים נמצאו בקלות. הקטשופ הפופולרי, הטונה המוכרת והברוקולי הקפוא שכולם קונים – היו תמיד במיקומים בולטים, בהישג יד ותמיד בגובה העיניים של שנינו. שלי המבוגר ושלה הילדה. גאונים החבר’ה האלה (לא הרבה יודעים את זה, אבל יצרני המזון משלמים עבור מיקום טוב על המדף).
עם עגלה ב׳, שמכילה בדיוק את אותם מוצרים רק בגרסה הפחות ממותגת שלהם האתגר היה שונה לגמרי. שם היינו שנינו צריכים ממש להתאמץ כדי למצוא את המוצרים התחליפיים והלא ממותגים. הם תמיד מוקמו גבוה פיזית כך שקשה להגיע אליהם, או ממש נמוך שצריך להתכופף אליהם.
אחרי שהצלחנו, בפרק זמן לא קצר, לאתר את כל המוצרים המקבילים בפינות הסופר הנידחות, הגענו בשעה טובה לקופה והתחלנו לסכום. שם, אפילו שועל קרבות הוצאות ומחירים ותיק כמוני, נדהמתי. ההבדל – עצום. אני מזכיר, כל המוצרים שנקנו הם זהים במשקל ובגודל, וכל ההבדל בין העגלות הוא רק הנטייה לקנות את הגרסה הממותגת או הגרסה הלא ממותגת.
נכון, פר מוצר ההבדל לא נראה עצום, אבל במצטבר מדובר בסכומים אדירים. קחו למשל משפחה עם 3 ילדים, שמוציאה 3,000 שקלים בחודש ברשתות המזון. מעבר לעגלה לא ממותגת תחסוך להם 720 ש״ח בחודש, שזה למעלה מ 8,000 ש״ח בשנה. לא מעט בכלל.
זה היה תרגיל מגבש, וגם מלא בהזדמנויות חינוכיות. מצאתי את עצמי מסביר לעמית שאסור לשפוט ספר לפי הכריכה שלו, או לא להסתכל על הקנקן אלא על מה שיש בו, או במקרה שלנו: לא להסתכל על האריזה והעיצוב החובבני והנחות אלא על רשימת המרכיבים. כך, למשל, עמית הופתעה לגלות שחמאה בסוף מורכבת מאותם רכיבים, בלי קשר לעיצוב של האריזה, ועם פער מאוד משמעותי במחיר בין הגרסה הממותגת לגרסה הזולה.
