פעם קרטיב ענבים עלה לי 80 אגורות.
ברצינות, כשחזרתי מבית הספר הייתי עוצרת במכולת ״קומו״ עם 8 מטבעות של 10 אגורות. כל יום כמו שעון. במצטבר, הוצאתי 4 שקלים בשבוע על קרטיבים. ה״קומו״ בכפר סבא מעולם לא היה זול, זו היתה מכולת שכונתית צמודה לגנים ובתי ספר, והם חגגו על הילדים הצמאים למתוק ולסוכר בקיץ. היום אני קונה לילדים שלי שם ב-4 שקלים קרטיב קרח יחיד.
במשך 30 שנה, המחירים התייקרו בהדרגה, והיום 4 שקלים קונים הרבה פחות. זה אומר שכוח הקנייה שלי, כלומר, היכולת שלי לקנות עם הכסף שלי דברים שאני רוצה, פשוט נפגעת. זו בדיוק המשמעות של אינפלציה (עליית מחירים).
אבל אינפלציה, בשונה מהתחושה שעולה עכשיו ברשתות, היא לא רק דבר שלילי.
היא משקפת גם צמיחה כלכלית של המשק, פשוט בגלל שהפעילות הכלכלית מתרחבת – אנשים מוציאים כסף ו״מניעים״ את גלגלי הכלכלה, וכך גם את הפרנסה. לכן, בגדול, אנחנו צופים תמיד התייקרות מסויימת של המחירים לאורך זמן (ובנק ישראל, לדוגמא, אמון על מעקב והתערבות במקומות הנדרשים כדי להבטיח אותה), אבל רוצים לשמור עליה בגבולות גזרה ברורים. למה? כי עליית מחירים חדה, פוגעת. היא פוגעת בכוח הקנייה שלנו, מגדילה פערים חברתיים, מכניסה אנשים לעוני, מקטינה פעילות כלכלית במשק, מגדילה את מעגל האבטלה ומייצרת בגדול הרבה אי וודאות – בקיצור, רעות חולות.
המצב הזה, שממש לא שמור רק לישראל (והוא תוצר של המון תהליכים, כולל תקופת הקורונה והמחסור בחומרי גלם ובעובדות ועובדים) – הוא לא בשליטתנו. הכאב, הקושי והתסכול טבעיים ומובנים – אבל לדעתי כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לשאול את עצמו: מה אני יכולה לעשות, בעולם הפרטי שלי, כדי לעזור לעצמי ולמשפחה שלי?
חלקנו בטח מרגישים שאין מה לעשות, וגם זו הרגשה מובנת. אם אני לא מקבל העלאה באותו אחוז שמתייקרים המחירים – מה אני יכול לעשות? אם גם ככה לא סגרתי את החודש לפני גל ההתייקרויות – מה מצופה ממני לעשות עכשיו? אני טוענת – יש דברים שאפשר לעשות כדי להחזיר מעט שליטה לידיים שלנו ולכוון את החיים שלנו נכון, גם בתקופות הקשות האלה.
טיפ 1: להיות על זה.
כי הכי קל (וגם טבעי), בתקופות כאלה, לא להיות על זה. לשחרר, לא לעקוב, לא לרצות לדעת, לוותר מראש. כי הרי מה זה משנה, הכל יקר. אל תשכחו גם שהבנקים וחברות האשראי, שחיים על החוב ועל ההלוואות שלנו, חיים מזה. זה ממש המודל העסקי שלהם – אם נעמיק את המינוס או ניקח הלוואה בתקופות כאלה, נעשה להם טוב. בקיצור, כל המערכת בנויה ככה שנרגיש את אובדן השליטה על הכסף ונוותר. אז נכון, בנק ישראל העלה את הריבית כדי שיהיה לנו יותר יקר לקחת הלוואה, אבל אני טוענת שמבחינה התנהגותית ומנטאלית – יש רמה מסויימת של הרמת ידיים, שכמעט שום ריבית בעולם לא תציל אותנו ממנה. אז אפשר בכל זאת?
- תתפלאו אולי לחשוב שזו העצה הראשונה שלי, אבל אני עומדת מאחוריה: תדברו על המחשבות שלכם על כסף והוצאות, תתייעצו ותשתפו. אתם לא מאמינים כמה טיפים מעולים יוצאים החוצה כשפותחים את ההתלבטויות הכלכליות שלנו, וכמה מחזק זה להוציא את זה החוצה ולשמוע שכולנו באותה סירה.
- תשתמשו ברייזאפ שלכם, היום יותר מתמיד. אל תסתפקו בתזכורות של ראשון, שלישי וחמישי. תיכנסו כל בוקר. תיכנסו בכניסה לחנות הצעצועים. תסתכלו על הכסף בלבן של העיניים – גם כשלא תמיד בא. אני יודעת, מי רוצה לראות שהוא בתזרים שלילי? אבל אין ברירה, זה עוד יותר נדרש בתקופות כאלה.
- תזכרו שלא צריך להוציא הרבה כסף כדי ליהנות ולקבל ערך. לפעמים, לא צריך להוציא כסף בכלל. אם נבחר אזור אחד של הוצאה שבתכלס אנחנו יכולים להסתדר כמה חודשים בלעדיו, כבר עשינו משהו (אני ויתרתי על המאפה ליד הקפה, וואלה, לא יכולה להגיד לכם שאיכות חיי ירדה).
- תזכרו שבתקופה של שינויי אקלים קיצוניים ונזק סביבתי מטורף, אם נקטין קצת את הצריכה שלנו – רק נעשה טוב לכדור הארץ. וואלה, עבורי לפחות, זו חתיכת תמריץ!
טיפ 2: תחסכו, תחסכו, תחסכו – ותעשו את זה מחוץ לעו״ש
כן, אני רצינית. ולא, התייקרות של המחירים לא מצדיקה שנפסיק לחסוך. כל פעם שאתם מוותרים על הסלט ב-50 שקלים בחוץ (שפעם עלה 25 שקלים, רק אומרת), ה-50 שקלים האלה צריכים לעבור לחיסכון. ככה, פשוט.
יודעים למה?
- חיסכון מגן עליכם, והוא מגן על התזרימים העתידיים שלכם. אי אפשר לדעת כמה זמן המצב יימשך, אין לנו וודאות לגבי כוח הקנייה שלנו קדימה – ולכן כל שקל שנחסוך עכשיו יגן עלינו בעתיד.
- חיסכון כזה שחשוף במידה מסוימת למניות, הוא בדיוק מה שישמור על הערך של הכסף שלכם. אני יודעת, אולי חלקכם מרימים גבה עכשיו, כי הרי השווקים בירידה – ומי בינינו שמשקיע בשוק ההון חווה עכשיו הפסדים. העניין הוא, שאין ממש משמעות להפסד הזה כל עוד לא צריכים את הכסף. כל עוד לא בנינו עליו לזמן הקרוב. ההיסטוריה מעידה על תנודתיות מתמדת בשווקים, מה שאומר שאחרי הירידות באות העליות, ולאורך זמן – הכסף שלנו עושה כסף. זאת הדרך להגן על הכסף שלכם שעכשיו מאבד מערכו.
- לא צריך להיות משקיעים גדולים כדי להכניס רגל בדלת. אם יש לכן את היכולת, תתחילו. תתחילו בקטנה, אבל תתחילו. אפקט הריבית דריבית (אותו אפקט שגורם לגדילה של הכסף שלהם) משפיע הכי הרבה על הכסף שהושקע הכי הרבה זמן. זה אומר שבכל יום שעובר על התלבטויות, אתם מפסידים כסף.
- תמצאו את הדרך הנכונה לכם ולכן לחסוך: אם אתן לא בטוחות שאתן מסוגלות, יש לכן את הרייזאפ שלכן שמשקף לכן אם אתן יכולות לחסוך וכמה. אם אתם בגדול יכולים, אבל לא בטוחים שעכשיו זה הזמן הכי נכון, אז תתחילו, אפילו בסכום סמלי, ותגדילו לאורך זמן. גם בשביל זה יש לכם את הרייזאפ שלכם – שמאפשר לכם להגדיל ולהקטין את החיסכון בהתאם למצב ולשאיפות שלכם כרגע. ואם אתם כבר מרגישים שאתם לגמרי על זה, ומסוגלים לגמרי בכוחות עצמכם להפקיד כל פעם שיש לכם אקסטרות – נפלא, תעשו את זה. העיקר, העיקר, שתחסכו.
כי דווקא בזמן אינפלציה, חוסכים.
יעל מרום
מובילת צוות ״חיסכון דינמי״ של רייזאפ
